"לניר יש בעיה חמורה של כעסים", אמרה עמליה (השמות בכתבה בדויים) בתחילת הטיפול הזוגי. "הוא לא מפסיק להתפרץ – גם עלי וגם על הילדים!"
ניר ישב בקצה הספה, מכווץ, עצוב, וכועס. "אני כבר לא יודעת מה לעשות", המשיכה עמליה, "כולנו סובלים מזה: "לאחרונה הוא התפרץ גם על אחי, שרק צחק איתו! אי אפשר להמשיך לחיות ככה. החיים איתו בלתי נסבלים!"
בתגובה, ניסה ניר להסביר את העמדה שלו, וכצפוי, התלקחה ביניהם במהירות מריבה סוערת. "אתה רואה?", המשיכה עמליה. "ככה זה נראה. אי אפשר לומר לו כלום. הוא חבית נפץ!"
ובהמשך הפגישה, היא שאלה אותי בדאגה: "ניר מסרב ללכת לטיפול בכעסים. הוא אומר שאין לו בכלל בעיה, ושאני הבעייתית. אז מה הסיכוי שבעיית הכעסים שלו תיפתר? אתה מסוגל לפתור אותה?"
את השאלה הזו אני נשאל לא פעם.
התשובה לשאלה תלויה בסוגי האנשים הנוטים להתפרץ בכעס, ובגורמים לתחושות הכעס שלהם.
* * *
סוגי אנשים הנוטים להתפרצויות כעס, וגורמי הכעס
מניסיוני, רוב בני/בנות הזוג, הנוטים להתפרצויות כעס, שייכים לאחד או ליותר סוגי האנשים הבאים:
1. אנשים החסרים מיומנויות לבטא את הצרכים שלהם באופן מועיל במצבי תסכול
לאנשים אלו אין בהכרח בעיות מיוחדות בחייהם, אלא הם הפנימו את האמונה, שהתפרצויות כעס משרתות אותם באופן מיטבי, במיוחד במצבי תסכול; גם אם המציאות, פעמים רבות, היא הפוכה.
אנשים אלו זקוקים להפרכת אמונתם השגויה ולהבנת למחיריה; ולרכישת מיומנויות תקשורת יעילה ואסרטיבית במצבי תסכול.
2. אנשים החווים קושי משמעותי במערכות יחסים ספציפיות
אנשים אלו הם לא בהכרח כעסנים באישיותם או בעלי בעיה אורגנית או נפשית, אלא אנשים שנמצאים במצוקה במערכות יחסים ספציפיות, כגון בזוגיות או בהורות; שבהן הם חווים, במשך תקופות ממושכות, רמות גבוהות של כאב, תסכול, ואכזבה. הם מרגישים שלקרובים אליהם לא אכפת מהסבל שלהם; ולא רואים דרך אחרת להיחלץ מהמבוי הסתום מלבד "נענוע הספינה", באמצעות התפרצויות כעס.
אנשים אלו זקוקים לפתרון המצוקות שלהם במערכות היחסים הרלוונטיות.
3. אנשים הסובלים מהתקפי זעם
התקפי זעם (טנטרום) הם לרוב קצרים ועזים יותר מהתפרצויות כעס; ועלולים, לעיתים, לכלול אלימות פיזית. אנשים אלו נוטים להיתקף בהתקפי זעם, גם כשהזוגיות שלהם היא בבסיסה טובה ומספקת עבורם.
אנשים אלו זקוקים לגבולות; להעלאת מודעותם לבעייתם ולמחיריה; לזיהוי הטריגרים להתקפי הזעם שלהם; ולרכישת מיומנויות תקשורת יעילה ואסרטיבית במצבי תסכול.
4. "קורבנים-תוקפנים"
אנשים אלו חווים את עצמם מקופחים ומתוסכלים כרוניים, ונפגעים תמידיים; והם רואים עצמם זכאים לפגוע באחרים. יש להם בעיות חריפות בכמה סוגי מערכות יחסים (כגון: זוגיות, משפחה גרעינית, עבודה, וכו'), והם מסוכסכים עם אנשים רבים. היות והם בבחינת הרי געש העלולים להתפרץ בכל רגע, כמעט ללא יכולת ניבוי, אנשים רבים בקרבתם "הולכים על ביצים".
5. אלימים (מילולית, פיזית, ועוד)
אנשים אלו מתנהגים באופן כעסני כלפי אחרים, כדי לשלוט בהם באמצעות יצירת פחד, אשמה או בושה; וכדי להעלות את ביטחונם וערכם העצמי. שאיפתם הפוגענית עומדת בפני עצמה, ואין לה בהכרח קשר לאיכות חייהם או למידת שביעות רצונם ממערכות היחסים שלהם; והם רואים עצמם זכאים לפגוע באחרים.
אנשים מסוגים 4 ו- 5 זקוקים, בראש ובראשונה, לגבולות; וכן לטיפול רגשי, שלא יורחב כאן לגביו.
* * *
לאיזו קבוצה שייך/ת בן/בת הזוג שלי?
מניסיוני, אנשים רבים טועים לחשוב, שבני/בנות זוגם הם מסוגים 3, 4 או 5, למרות שהם מסוגים 1 ו/או 2. לפיכך, יש להיזהר מסיווג שאינו מבוצע באופן מקצועי.
אנשים רבים גם טועים לחשוב, שבעיית הכעס של בני/בנות זוגם היא כרונית ולא ספציפית, כי היא לא נפתרת במשך זמן ממושך. אולם, מניסיוני, לרוב, מרגע שננקטות דרכי ההתמודדות הנ"ל, הכעסנות פוחתת במידה משמעותית, ולרוב נעלמת כמעט כליל.
מבלי להיכנס לידע מקצועי מעשי, ניתן לבחון, איך התנהג/ה בן/בת הזוג בשלבי הקשר הראשונים; את יחסיו/ה עם אנשים אחרים, לרבות בני/בנות זוג קודמים/ות; האם יש ביניכם מוקדי סכסוך המכאיבים לו/לה מאוד; ולהביא בחשבון את מידת הלחץ והתסכול שהוא/היא חווה בכלל גזרות חייו/ה.
* * *
מה ניתן לעשות לגבי האנשים מסוגים 1-2?
קודם כל, חשוב להימנע מלתייג אותם כבעלי בעיית כעסים. שכן, התיוג מקומם, משפיל ואוטם אותם; ומכניס אותם למצוקה ולמגננה חזקות יותר. מומלץ לנסות להבין את עולמם הפנימי: את צרכיהם ואת כאביהם; לנסות לתקשר עמם ממקום אמפטי ורגיש; הם זקוקים לתחושה שהצד השני רוצה את טובתם ולא "מחפש" אותם, ולרכישת כלים ומיומנויות להתמודדות טובה עם התסכול והכעס שהם חווים, ולהתייחסות כנה לקונפליקטים האמיתיים שקיימים במערכת היחסים הזוגית.
* * *
המשך וסיום הטיפול של ניר ועמליה
במסגרת האווירה המאפשרת והלא שיפוטית ששררה בטיפול, ניר העיד על עצמו, כי הוא שייך לאנשים מסוגים 1 ו- 2. לאחר שפתרנו את הקונפליקטים המרכזיים בין ניר ועמליה (באמצעות עבודה פנימית של שניהם), ולאחר שלימדתי אותם ותרגלנו תקשורת אסרטיבית, התפרצויות הכעס של ניר נעלמו כמעט לחלוטין. ניר ועמליה חזרו למסלול של זוגיות טובה, כפי שהייתה בעבר.
* * *
