יש הורים שמרגישים שהילד "כבר לא סומך עליי כמו פעם",
שכל שיחה נגמרת בעימות או שתיקה,
שהילד לא משתף, מתפרץ בלי סיבה, או הולך ומתרחק.

יש מי שניסו לדבר, להכיל, להציב גבולות – ושום דבר לא באמת עזר.
ויש מי שלא יודעים מאיפה בכלל להתחיל.

אבל כמעט תמיד, גם כשהקשר מתוח, פגוע או שקט מדי –
הוא לא אבוד. 
הוא זקוק לשיקום - אבל מכיוון אחר, שלא תמיד מזהים אותו, שלא תמיד יודעים שהוא בכלל קיים. 

טיפול דיאדי נועד בדיוק לרגעים האלה: 
כשהקשר בין הורה לילד כואב, אבל עמוק בפנים – יש רצון אמיתי לתקן, להבין, ולהיות שוב ביחד.
 

מהו טיפול דיאדי?

טיפול דיאדי הוא תהליך רגשי עמוק, שבו משתתפים ההורה והילד יחד, באותו חדר, בליווי של מטפל מקצועי.
זה לא טיפול “על הילד” אלא עם הילד – מתוך ההבנה שמה שכואב, לא תמיד נפתר בדיבורים על מישהו – אלא דרך מפגש ממשי איתו.

העבודה נעשית דרך שיח, משחק, התבוננות, תרגול – ובעיקר דרך מה שקורה כאן ועכשיו בין ההורה לילד.
הילד (כשהוא רך בשנים) לא נדרש “לדבר על רגשות” כמו מבוגר. הוא מביא את עצמו כמו שהוא.
וההורה לומד לראות אותו מחדש – בלי תרגום, בלי פרשנות אוטומטית, ובלי האשמה. 
 

למי מתאים טיפול דיאדי?

• לילדים בגיל הרך (2–8), שמתמודדים עם פחדים, עצב, התפרצויות זעם, הסתגרות או חרדה. 

• לילדים שההתנהגות שלהם השתנתה בעקבות שינוי – גירושין, מעבר, לידה של אח/ות. 

• למתבגרים שמתחילים להתרחק מההורה, או כשהשיח הפך לעימות יומיומי. 

• להורים שמרגישים שחסרה להם גישה לילד שלהם - בכל גיל: גם כשהילד בגילאי 30, 40, ויותר - למרות כל הניסיונות,  ושרוצים לחיות את חייהם הבוגרים מתוך קרבה ואחווה לילד שלהם. 

• למשפחות בפרק ב', או כשיש פערים גדולים בין סגנונות ההורות בבית. 

• ולהורים עצמם – שמרגישים אובדי עצות, מוצפים או פשוט עצובים מול הקשר עם ילדם. 
   

איך זה עובד בפועל?

ברוב המקרים התהליך נפתח בשיחה עם ההורים בלבד – כדי להבין את הרקע, התמונה הרחבה, ואופי הקשר.
לאחר מכן מתחילים במפגשים משותפים עם הילד, בליווי מקצועי עדין אך מדויק, שמאפשר להורה ולילד לפגוש זה את זה בדרך חדשה.

• לפעמים עובדים עם הורה אחד. 

• לפעמים עם שני ההורים (ביחד או לחוד). 

• ולפעמים נבנה שילוב גמיש – בהתאם לצרכים וליכולת של כל צד. 

הטיפול מותאם לכל ילד ולכל הורה – ואין לו "תבנית קבועה".
המפתח הוא הקשר – ואותו בונים יחד, צעד־צעד. 
 

מה קורה כשזה מצליח?

• הילד מרגיש שרואים אותו – באמת. 

• ההורה מגלה שפתאום יש שיחה אחרת, מגע אחר, נשימה משותפת. 

• מתחים יומיומיים פוחתים, ההתנהגות משתנה, וגם כשיש קושי – יש עם מי להתמודד. 

• והקשר... הקשר הופך למשהו שאפשר להישען עליו. לשניהם.

במקום להרגיש לבד – יש שוב ביחד.
לא תמיד מושלם, לא בהכרח "ספרותי" – אבל קרוב, חי ונוכח. 
 

למה דווקא טיפול דיאדי?

כי לפעמים, לא הילד הוא הבעיה – אלא המרחק שנוצר.
ולפעמים, מספיק שמישהו יתבונן אחרת בקשר – כדי שכל הבית יתחיל להשתנות.

כמטפל זוגי ומשפחתי, בעל ניסיון בעבודה עם הורים, ילדים ומתבגרים – אני מזמין אתכם למפגש שבו לא צריך לדעת מה להגיד, רק להסכים להיות.
מכאן – מתחיל תהליך.